גן דן דינה - גן ילדים איכותי בהוד השרון
שינה של יילודים – מתי אפשר להתחיל ללמד את התינוק שלנו לישון?
מאת: שרון אלטרסקו, יועצת שינה ומדריכת הורים בשיטת אדלר
הורים רבים, אם לא כולם, ודאי יסכימו שהשינה היא אחד הדברים הראשונים
שמתעופפים להם דרך החלון ברגע שנולדים הילדים.
בהתחלה זה מובן מאליו, אבל בשלב כזה או אחר מתחילות לצוץ תהיות כמו:
"מה אנחנו עושים לא בסדר?" או " הוא לא אמור לישון יותר משעתיים רצוף
כבר?". לעתים הדברים מתבהרים ונרגעים עם הזמן, אבל ישנם הורים רבים
שמגיעים לרגעים בהם היו נותנים הכל רק כדי לזכות בכמה שעות רצופות של
שינה (ורצוי יותר משלוש), שלא לדבר על הלב הנשבר כשאנחנו יודעים שהתינוק
שלנו עייף נורא ולא מצליח להירדם. ובכן, אם גם אתם מצויים בחוסר שינה
מתסכל, ותוהים מה אפשר לעשות כדי להחזיר את המושג "שינה" ללקסיקון
הביתי שלכם עוד לפני שהתינוק מגיע לגיל 5-6 חודשים (שזהו הגיל בו רוב ייעוצי
השינה מתחילים), יש כמה דברים שכדאי לדעת. נתחיל ממידע מעט תיאורטי רק כדי להבין את חשיבות השינה בשלבי החיים המוקדמים.
שינה של יילודים שונה משינה של תינוק בוגר יותר מבחינת מבנה מחזור השינה. תינוקות מגילאי 0-6 חודשים מבלים כחמישים אחוז מזמן השינה שלהם היא שינה פעילה (שנת REM), אחוז קטן בשנת מעבר ועוד כארבעים אחוזים בשינה עמוקה. ככל שהתינוק גדל כך אחוז השינה הפעילה במחזור השינה הולך וקטן בהדרגה (קשישים למשל מבלים רק כ-15% משנתם בשינה פעילה). חוקרים מאמינים שהסיבה לכך שהשינה הפעילה תופסת אחוז גבוה כלכך מזמן השינה אצל תינוקות היא הצורך של המוח לגרות את עצמו על מנת להתפתח ולהבשיל (ברחם התינוקות מבלים כמעט 100% מזמן השינה בשינה פעילה). ככל שהתינוק שלנו חשוף ליותר גירויים חיצוניים כך המוח זקוק לפחות שינה פעילה. אחד המאפיינים של השינה הפעילה הוא שזוהי שינה קלה ולכן תינוקות צעירים מאד נוטים להתעורר בקלות רבה. השינה הקלה הזו הכרחית לשלומם ובטחונם של הקטנטנים האלה משום שהיא מאפשרת להם להתעורר ולהודיע לנו שהם רעבים, שחם/קר להם, רטוב להם וכו'. כלומר השינה הקלה היא ממש כלי הישרדותי.
אתם ודאי מהנהנים עכשיו ותוהים "אוקיי, אז הם מתעוררים בקלות, בסדר יש סיבה טובה, אבל למה כלכך קשה להם להירדם???". ובכן, גורם חשוב מאד ביכולתו של תינוק להרדים את עצמו הוא הורמון המלטונין. הורמון המלטונין הוא הורמון משרה שינה המופרש בחושך ומדוכא באור. ההורמון הזה מתחיל להיות מופרש בסביבות גיל חודשיים ומגיע לרמות מספיקות כדי לאפשר הירדמות עצמאית רק לקראת גיל חצי שנה. עד אז, התינוק שלנו זקוק לעזרתינו על מנת להירגע ולשקוע בשינה בכל פעם שמתעורר בהנחה שעדיין לא סיים לישון. הקושי של ההורים כתוצאה מכך שההתעוררויות רבות וההרדמות מאתגרות, הוא שאנחנו מוצאים עצמינו מרגיעים ומרדימים את הגוזל הקטן חלק ניכר מהיממה.
המציאות מכתיבה לנו חלקים מהחיים ולא תמיד יש מה לעשות חוץ מלזרום... אפשר לומר שבשלושת החודשים הראשונים זה פחות או יותר מה שעלינו לעשות. הרבה ידיים ומגע לפי הצורך של התינוק. יש המתייחסים לשלושת החודשים הראשונים לחיי התינוק כאל הטרימסטר הרביעי ועלינו להשתדל לדמות לתינוק את תנאי הרחם עד כמה שאפשר, כדי להקל עליו את ההתאקלמות לחיים בסביבה החדשה. אבל יש דברים שאפשר לעשות גם בחודשים הרגישים האלה. סביב גיל 6-8 שבועות (יש הסוברים כי אפשר עוד קודם), אפשר להתחיל בהקניית הרגלים שיובילו אח"כ למעבר חלק יותר להירדמות עצמאית. אפשר למשל להתחיל עם טקסי שינה קבועים. טקס השינה נועד לסמן לתינוק את המעבר ממצב הערות למצב השינה, אפילו אם עוד לא נירדם באופן עצמאי.
לרוב טקס השינה בערב נוצר מעצמו מכיוון שרוב ההורים נוטים לקלח את התינוק בערב לפני השינה (אם כי טקס השינה יכול לא לכלול אמבטיה, העיקר שיהיה איזשהו סדר פעולות קבוע), אבל חשוב ליצור טקס שינה מעט שונה גם לשינה ביום. ההבדל בין טקסי השינה של היום והלילה יסייעו לתינוק להבין מתי הולכים לישון לתנומה קצרה יחסית ומתי הולכים לישון לתנומת לילה ארוכה.
לקראת שינה חשוב תמיד להוריד הילוך ולעבור לאווירה ביתית רגועה יותר. בסביבות גיל שלושה חודשים, כשדפוסי השינה ביום ובלילה מתחילים להתקבע, רצוי להתחיל להבנות את שגרת היום. ככל שמבנה היום יהיה שגרתי וקבוע יותר, כך יהיה לכם קל יותר להיענות וליצפות את צרכי השינה של התינוק, ולתינוק יהיה קל יותר לשקוע בשינה. מתחילים את בניית השגרה מהיענות לסימני העייפות של התינוק ופשוט משכיבים אותו לישון כשהוא עייף. אט אט הימים מתחילים להידמות אחד לשני מבחינת השעות בהן התינוק עייף וקל לנו יותר לדעת מראש פחות או יותר מתי הוא יצטרך לישון. השגרה והעקביות נותנים לתינוק מסגרת ברורה של פעילות, אוכל ושינה.
הידיעה של מה צפוי לו, משחררת אותו מחרדות של אי וודאות ומפנות את חושיו ללמידה ולהרגעות. גם בגילאים גדולים יותר ילדים צמאים לשגרה ברורה וקבועה המסייעת להם לשמור על איזון פנימי ושקט נפשי. חוסר וודאות הוא גורם מערער וכל עוד ניתן לשלוט בו, רצוי.
כששגרת היום שלנו מתבהרת, רצוי לשמר אותה ככל האפשר ולהקפיד לא להביא את התינוק למצבים של עייפות יתר, או להתפתות להשתמש בכל מיני תכסיסים כדי לקצר את תהליך ההירדמות. לימוד ההירדמות העצמית הוא תהליך ולא קורה ביום אחד. תמיד יש להיענות לצרכי התינוק, אך לא בהכרח לתת את מה שיהיה הכי קל (כמו להאכיל על מנת להרדים. תינוקות נרדמים לפעמים תוך כדי הנקה או יניקה מבקבוק וזה בסדר, אבל כששגרת היום הופכת ברורה יותר, עדיף לעשות הפרדה קלה בין השינה לאוכל). אמנם לפעמים זה מפתה כי אנחנו יודעים שזה "עובד", אבל לטווח הארוך זה לא תורם לנו ובוודאי שלא לתינוק שצריך ללמוד איך להרגיע את עצמו לתוך שינה.
לסיכום, חינוך לשינה טובה הוא אכן דבר שחשוב להיות מודעים לו וככל שנקדים כך הקניית ההרגלים תהיה פשוטה יותר. אבל חשוב מאד לזכור שבחודשים הראשונים לחיי התינוק המגע וחום הגוף שלנו הוא ממש בגדר צורך ולא פינוק. התנאים הפסיולוגיים שציינתי - שינה קלה, הסתגלות לחיים מחוץ לרחם ורמות מלטונין נמוכות הם משהו שהטבע יצר לא בכדי. עלינו להיות סבלניים ומכילים ועצם המודעות לצרכי התינוק ולחשיבות השינה כבר סוללים דרך להרגלים בריאים.
הקשיבו לתחושות הבטן שלכם. אם מתעוררת דילמה, כמובן שאפשר לשאול מישהו שסומכים עליו, אבל יש לקחת בחשבון שלכל תינוק יש טמפרמנט אחר כבר מרגע הלידה ולא כל מה שמתאים לתינוק אחד או להורה מסויים יתאים גם לאחר.
התקופה הראשונה לאחר הולדת תינוק היא תקופה לא פשוטה. לא להורים ולא לתינוק. אבל תסמכו על עצמכם. בסופו של יום האוצר החדש שלכם יביא הרבה אור והנאה יחד עם האתגרים. הורים אוהבים זה הבסיס הכי חשוב, ואת הבסיס הזה אני בטוחה שיש לכם!
שרון אלטרסקו,
יועצת שינה מוסמכת לתינוקות ופעוטת ומדריכת הורים בגישת אדלר - החודש העשירי
